מאמרים של אנשי ציבור על הפוגרום בעמונה ומה שמסביב
סופיה רון-מוריה, מקור ראשון (9.2.06)
ביום חמישי בשבוע שעבר, לאחר מסיבת העיתונאים שכינסה סיעת האיחוד הלאומי בירושלים בעקבות אירועי עמונה, קיבל אבי לרנר, דוברו של אפי איתם, טלפון מתוכניתו של יאיר לפיד. איתם, כסמל התקרית והקורבן הבולט שלה, הוזמן לתוכנית הידועה כמלטפת וככזו שבה נהנים האורחים מיחס ידידותי.
ביום ראשון שוב קיבל לרנר טלפון. העניין ירד מהפרק, הסבירה לו המפיקה. הוחלט להזמין על תקן 'הקורבן' את מפכ"ל המשטרה קראדי. להחלטת עורך התוכנית קדם קמפיין תקשורתי שנועד להוכיח כי איתם לא נפגע מפרסת הסוס אלא מאבן שנזרקה מאחור על ידי אחד המפגינים. התמונות שהציגה המשטרה כדי לאמת את גרסתה הוקרנו בשבת, בידיעה שאיתם אינו מודע למתרחש ומנוע מלהגיב.
איתם הגיע לעמונה לקראת בוקר יום רביעי. כשהגיעו למקום גם אריה אלדד, בני אלון ואורי אריאל, סיכמו ביניהם הח"כים שכולם יעמדו יחדיו. חמש דקות לאחר שנודעה החלטת בג"ץ עברו השוטרים להתקפה. הח"כים התייצבו מול השוטרים. איתם, שהיו לו ניסיונות הידברות מגוש קטיף, ביקש למנוע אלימות וחיפש פנים של קצין בכיר. איש לא התייחס אליו. לפתע הסתערה עליו קבוצת פרשים עם סוסיהם. צלמת 'מקור ראשון' מרים צחי שנכחה במקום תיעדה את התקרית. איתם חטף מכה מפרסת הסוס, וגם חבטה בראש מאלתו של אחד השוטרים. צחי המשיכה לצלם. בתמונות רואים את איתם מתקפל ונופל. אז חזרו הסוסים אחורה והסתערו על קבוצת מפגינים בצד השני. איתם, שחשש כי תיכף יידרס שוב על ידי הפרשים, חילץ את עצמו והחל ללכת. זוהי התמונה שהציגה המשטרה: איתם הולך מדמם בתוך המון שוטרים.
איתם ביקש מאריה אלדד, שטרם נפצע, לחבוש אותו בראשו - אך לאלדד לא היה הציוד הדרוש. אנשי מד"א ששהו בשטח כלל לא היו ערוכים לחבישות כאלה. איתם פונה להדסה עין-כרם.
ערוצי טלוויזיה זרים ייחסו לתקרית תשומת לב רבה יותר מאשר לפינוי עצמו. בארה"ב ובאירופה הזדעזעו למראה חבר פרלמנט מדמם. הכותרות זעקו: שר לשעבר, מחוקק וגנרל הוכה על ידי שוטרים. רבים מאנשי המערכת הפוליטית הרימו טלפון ובאו לבקר. הנשיא קצב התקשר, גם אהוד ברק, ואפילו עמרי שרון ששהה בהדסה הגיע לחדרו של איתם. גדעון עזרא, שמכיר את איתם היטב, הגיע להדסה לבקר שוטרים שנפצעו אך התעלם מאיתם.
כשעה וחצי לאחר כניסת שבת צפצף הביפר בבית דוברו של איתם. במוצאי שבת הסתכל לרנר בביפר. היתה זו בקשה מערוץ 10 למסירת תגובה. השעה בה התקבלה ההודעה היתה שש וחצי בערב. בערוץ 10, יש להניח, ידעו היטב שבשעה כזו ביום כזה איתם לא יגיב.
בליל שבת שודרו בערוץ שני תצלומים שהציגה המשטרה. האחת צולמה חמש דקות לפני התקרית ובה נראה איתם מחפש קצין. השנייה צולמה חמש דקות אחריה ובה נראה איתם המדמם, מפלס את דרכו בין המון שוטרים. המשטרה טענה שכלל לא היו סוסים בזירה ושאיתם נפגע מאבן אשר נזרקה אליו מאחור. מוזר, שהרי איתם נפגע בפניו. רק ביום שני הוצגו ב'ערב חדש' תצלומיה של מרים צחי, אשר מוכיחים את שקריותה של גרסת המשטרה. בינתיים הופעל לחץ על ערוצי הטלוויזיה שלא יקרינו את התצלומים הללו. בערוץ 2 התקפלו. אצל יאיר לפיד, כאמור, הוזמן קראדי במקום איתם. התוקפן, הגיב איתם, הפך גיבור, ואילו הקורבן - לנאשם.
ביום שני ביקשה מועצת יש"ע מאיתם להיפגש עם השר לביטחון פנים. איתם סירב. עד שלא יתנצל, אמר, אין לי על מה לדבר איתו. חטפנו סטירה בפרצוף, עכשיו לא ארדוף אחריו. ביום רביעי הוקרנו תצלומיה של צחי, שחלקם פורסמו בגיליון הקודם של 'יומן', בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מפכ"ל המשטרה לא הגיע. את המשטרה ייצג בישיבה מפקד מחוז ש"י, ניצב ישראל יצחק. הוא לא הגיב על התמונות שהוקרנו, ישב ושתק.
המשטרה השמיטה מהסרט שהקרינה מצידה תצלומים המוכיחים לכאורה שאיתם לא הוכה. ירדה מהעץ. התצלומים שהוקרנו נבחרו בניסיון להוכיח את אלימות המתבצרים.
איתם אמר בוועדה שכעת הוא מבין מה עובר אזרח תמים שאין לו נגישות לתקשורת ולתצלומים המוכיחים את חפותו. הוא חסר אונים מול משטרה המנסה לתפור לו תיק.
אלא שגם איתם, על אף מעמדו, מצא עצמו נעדר יכולת מול קיר הברזל שמולו. בן לילה חצה את הקו - הפך מגנרל, חבר כנסת ושר לשעבר לאזרח נרדף. בשיחה שלאחר מכן הוא הודה כי חש השפלה עמוקה וחוסר אונים, כמפקד שהוכה על ידי שוטרים והתקשורת מפנה את גבה אליו. מערכות המדינה, סיכם, התגייסו נגד הציבור הדתי-לאומי כשהממשלה פועלת בגיבוי בית המשפט והתקשורת. שוטרי היס"מ, אמר, פעלו כיחידה לסיכול ממוקד. על הפרק - סיכול ממוקד של הציבור הדתי-לאומי כשהתקשורת מלבה שנאה נגדו.
דוברת ערוץ 10, חנה בירן, אומרת מצידה כי אין לה מושג מתי נכנסת השבת ושעל כן קשה להאשים את הערוץ בתזמון האירועים כפי שהובא כאן. היא הבטיחה לשלוח תגובה מפורטת לכל הטענות, אולם עד סגירת הגיליון טרם התקבלה תגובתה.
כמה שעות לאחר הישיבה הסוערת של ועדת החוקה ולאחר ישיבתה של ועדת הפנים שעסקה אף היא באירועי עמונה, אישרה מליאת הכנסת ברוב קולות את ההצעה להקים ועדת חקירה בנושא. הוועדה, אם וכאשר תקום לפני הבחירות, תוכל להמשיך בעבודתה רק אם הכנסת הבאה תחזור ותעניק לה את הסמכות לכך.
כמה שפחות לקלקל
בתקופת שלטון ברק בסוף שנת 2000, נדונה הסוגיה בדבר פיזור הכנסת. באחת מוועדות הכנסת העיר אלי ישי כי אינו מתרגש מאפשרות כזו. אין לנו בחירות פנימיות, הסביר, אין מרכז, אין פריימריס. הכל שקט ומהיר, מועצת החכמים היא שתחליט. גם אצלנו זו לא בעיה, אמר ליברמן, גם אצלנו יש מועצת חכמים. הוא חייך והצביע על עצמו. כולם צחקו ברוח טובה. לבסוף הכנסת לא התפזרה.
ביום שלישי הציגה ישראל ביתנו את רשימתה לכנסת. רשמית נקבעת הרשימה על ידי ועדה מסדרת, אך איש במפלגה אינו יודע את הסדר המדויק. שלא לייחוס מודים שם כי זוהי ועדה של איש אחד. לכן, עד לדקה התשעים לא היו מודעים בכירי ישראל ביתנו להרכבה המדויק של הרשימה.
איך תיראה אפוא העשירייה הפותחת של הרשימה, אשר צפויה להתגלות כהפתעת הבחירות אם תחול תזוזה בקרב עולי חבר העמים הנוטים לטובת קדימה (ב'ישראל ביתנו' בונים על מספר מנדטים דו-ספרתי, ועל פי הסקרים ניתן לדבר בבטחה על שישה-שמונה מנדטים).
במקום הראשון נמצא, כמובן, יו"ר המפלגה. במקום השני - ח"כ ותיק ויו"ר הסיעה יורי שטרן. במקום השלישי - סגן יו"ר השב"כ לשעבר ישראל חסון. מספר ארבע - יוסף שגל, מנחה בערוץ 'ישראל פלוס', שערך את התרגום לרוסית של 'חייל מספר אחת' ועבד במטהו של ברק. תמך בהתנתקות. מספר 5 - סטאס מיסז'ניקוב, צעיר בשנות השלושים לחייו, עוזרו הפרלמנטרי לשעבר של יורי שטרן, חבר מועצת העיר ראשון-לציון. בשונה מיוסף שגל, סטאס מיסז'ניקוב אינו מוכר בציבור הרחב יוצא חבר העמים ועמדתו הפוליטית אינה ברורה.
מספר 6 ברשימה היא אסטרינה טרטמן, ילידת הארץ, ותיקת המפלגה, אשר הושבעה לחברת כנסת ביום רביעי השבוע בעקבות התפטרותו של ח"כ מיכאל נודלמן. היא אשת עסקים, בעלת השקפת עולם לאומית, אך אלמונית בינתיים מבחינת הציבור. מספר 7 היא ח"כ העבודה לשעבר סופה לנדבר, אשר פרשה ממפלגת העבודה עם השבעתה כחברת כנסת של ישראל ביתנו לפני כחודש וחצי. לנדבר, עולה ותיקה ויו"ר ההתאחדות הארצית של יוצאי ברית-המועצות, מסבירה כי פרשה ממפלגת העבודה שאותה ייצגה בכנסת במשך שתי קדנציות, עקב זלזול מתמשך של המפלגה בעולים.
מספר 8 הוא מבכירי המשטרה, מפקד מג"ב ומפכ"ל מחוז ש"י לשעבר יצחק אהרונוביץ'. הוא תושב אבן-יהודה, נשוי ואב לארבעה. בשיחה הוא מבהיר כי הוא מתנגד לנסיגות חד-צדדיות. מספר 9 ברשימה הוא סגן ראש עיריית נתניה רוברט אילטוב, בשנות השלושים לחייו, ממוצא קווקזי. יש לו שם טוב בעירו. הוא נחשב לבעל השקפת עולם לאומית, אלא שמיקומו לא לבטח ריאלי. מספר 10 הוא סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אלכס מילר, בן 28.
דודו רותם, היועץ המשפטי של מועצת יש"ע לשעבר, תושב אפרת, נדחק למקום ה-12 שאינו נחשב ריאלי. ח"כ יגאל יאסינוב מסיעת שינוי לשעבר, אשר חבר לליברמן והביא לו מימון מפלגות וזמן שידור, נדחק למקום ה-14. במפלגה סבורים שליאסינוב רייטינג גבוה יותר מזה שמשקף מיקומו ברשימה, אך הוא עצמו מסביר שיש לו תוכניות אחרות, לאו דווקא פרלמנטריות. ככל הנראה הוא מצפה למינוי בחברה ממשלתית או לשותפות בפרויקט עסקי מבטיח.
גורמים בצמרת המפלגה מסבירים שלמעשה אין לרשימה חשיבות רבה. כשליברמן הרכיב אותה הוא ביקש כמה שפחות לקלקל. לליברמן רייטינג גבוה ביותר בקרב עולי חבר העמים. הוא נתפס כמנהיג חזק ומרבית מצביעיו אינם מתעמקים במצע שהוא מציג או ברשימה שהוא מוביל. אלא שלא פעם כבר הוכח שח"כ אלמוני ואפור עלול לחולל מהומות. זוכרים את אלכס גולדפרב או את מיכאל נודלמן? והרי נודלמן רק לא מזמן נבחר ברשימה של ישראל ביתנו, והנה - באמצע הקדנציה פותה על ידי עמרי שרון וערק למחנה ראש הממשלה לאחר שמפלגתו עזבה את הקואליציה. השבוע הוא התפטר מהכנסת לאחר שוועדת הכנסת קבעה כי לא יוכל להתמודד ברשימת קדימה. התפטרותו, אגב, אינה מבטיחה שישולב במקום ה-27 ברשימת קדימה שהובטח לו: ועדת הכנסת טוענת כי מעמדו לא דומה לזה של פרס, רמון ואיציק, שכן הוא הצביע בהצבעת אי אמון בניגוד לעמדת סיעתו.
בכנסת הבאה, בדומה לכנסת היוצאת, לא יחסרו נודלמנים. האופנה החדשה בתקשורת ובמערכת הפוליטית היא לחזור לשיטה של ועדה מסדרת. רק ארבע מפלגות פריימריס נותרו בזירה הפוליטית: הליכוד, העבודה, המפד"ל ומרצ, וארבעתן שורדות בקושי רב.
אראל שלום!
בתור אחד ש"היה שם",חטף,(קצת),וראה הכל מקרוב לא יכולתי לבטא את התחושות בצורה יותר מדויקת וקולעת מזו שלך. זו לא הפעם הראשונה שאני קורא את הטור שלך ותודות לרב שרלו אני גם מגיב ישירות למייל בתקווה למחוק את החרפה.
הרב שרלו כתב לפני מספר ימים על הצורך להרחיק את בני-הנוער מהזירה ולתת ל"מבוגרים" לפתור את העניינים לבד. אני בן 22 בוגר צבא בהצטיינות לצערי, עמדתי והרגשתי ילד קטן ליד בני-הנוער בעמונה. כשהרב שרלו ישב בפאנלים של חילונים-דתיים סמי-אינטלקטואלים ה"ילדים" עמדו כחומה בצורה מול חבורת גנגסטרים חנוטי מדים קדושים. מובן שהוא משתלח בנוער ש"הביא את זה על עצמו" בקריאה הפומבית למחוק את חרפת גוש קטיף, הרי מדובר בבני-טיפוחיו שבעטו בו ובמיינסטרים הדתי-לאומי שזנח אותם לטובת עוד 2 דקות רייטינג וליטוף משמאלן נאור. הרב שרלו לא העיז להראות את עצמו היכן שהמציאות המרה בועטת בקונספציות המיושנות וחושפת אותו לפרקטיקה ולא לחלומות הזויים על משיחים וחמורים בדמות 120 חברי-כנסת ישראל.
אלה בראש. כולנו קיבלנו אלה בראש. לאלה שהיו שם ולתומכיהם כואב פיסית יום יומיים, אבל נצחון ההתפכחות מתוק מכולם. לרב שרלו כואב, כואב מאוד.הפצע פתוח, הרכבת בורחת לו מהרציף מול העיינים ואף אחד לא מתייחס לזעקות השבר של הבייבי הדתי הרהוט שנשאר קירח מכאן ומכאן.
אני מקווה שהתגובה המבישה שלו לא תסיט אותך מהמסלול.... הרוב,(מתוך הציבור הזה),איתך, ימיו של הרב שרלו בתור אושייה רבנית ספורים,כמו גם ימי חבריו לשררה ולכבוד. פנחס שדה אמר פעם בראיון שהטעות הטראגית של המתנחלים היא חוסר היכולת לצרוב בקרב העם שאינו מבדיל בין רחל אימנו לרחב, את חזון א"י והציונות האמיתית. לפי השבועיים האחרונים משהו מתחיל לזוז...
חבר הכנסת אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, שנפגע במהלך פינוי מבני הקבע בעמונה, לטענתו על ידי שוטרי היס"מ, אובחן כסובל מפגיעה מורכבת בכף היד המצריכה ניתוח והרדמה מלאה. אלדד ייכנס בעוד מספר שעות לחדר הניתוחים, הוא מאושפז בקומה השביעית בבית החולי בהדסה עין כרם בירושלים.
גם בסדום היו חוקים / אליקים העצני
אראל סגל / נפרדנו כך (NRG דעות) - מאמר מצוין
יאללה מכות / יניב הלפגוט (NRG דעות)
פוגרום חד-צדדי / גדי אשל (ynet דעות)
סוף עידן ההבלגה / מאת עפרה לקס, "בשבע"
  גם היכו גם שיקרו
תצלומי 'מקור ראשון' שימשו הוכחה לצדקת טענתו של ח"כ אפי איתם כי הוכה על ידי הפרשים, ולא נחבל מאבן כפי שטענה המשטרה * רשימתו של ליברמן אולי תפתיע חלק ניכר מתומכי 'ישראל ביתנו' הוותיקים, אך נראה כי מרבית מצביעי המפלגה מתעניינים בעיקר במנהיג, וזה מוביל בגדול ברחוב הרוסי
  מכתב של צעיר בן 22 שהיה בעמונה אל אראל סגל
  אלדד יעבור ניתוח בשל פציעתו (ynet)